כתיבה לפי מצבים
קווים מנחים לכתיבה אישית לכל המגדרים
ברגע שאנחנו פונים לגבר או לאישה במגדר הלא מתאים - אנחנו פוגמים בפרסונליזציה ובתחוסת היחס האישי.
מאחר שהעברית היא שפה ממוגדרת, כדאי להכיר כמה טיפים וטריקים בעניין הזה.
מה לא לעשות
-
לא לפנות למשתמשים בלשון זכר יחיד
-
לא לכתוב עם לוכסנים (משתמש/ת) – זה לא נגיש לקוראי מסך ולא פרסונלי
-
לא לכתוב עם נקודות (משתמש.ת) או עם סיומות כפולות (משתמשימות) – זה לא נגיש לקוראי מסך, לא פרסונלי ולא מקובל עדיין בציבור
-
ולא לכתוב בזכר ובנקבה לסירוגין כי זה עלול לבלבל ונוגד את עקרון הפשטות שהוא החשוב מכולם.
אגב, גם פקודות למחשב לא נכתוב בלשון זכר, כדי לשמור על עקביות.
לכן >
אז איך כותבים לכל המגדרים
1. עדיפות ראשונה היא ליצור ממשק כפול שמתאים את לשון הפנייה למגדר של המשתמשים על פי זיהוי או על פי בחירה.
בחירה יכולה היעשות עם:
* שאלה בכניסה (האם לפנות אליך כגבר או כאישה?)
* מתג שמאפשר מעבר עצמאי בין המגדרים
* לפי מענה לשאלת מגדר או מין שהיא חלק משאלון
2. עדיפות שנייה היא לפנות בגוף שני יחיד בלי מגדר עם:
מילים שנגמרות ב-ך' (שלך, ממך, אותך, לך)
מילים שנגמרות ב-ת' (נרשמת, נכנסת, שלחת)
ומילים שנגמרות ב-ה' (רוצה, מרשה, מורשה)
3. גוף ראשון ניטרלי יבוא לעזרתנו לעיתים קרובות (חזרו אליי, הבנתי, בחרתי, שלחו לי).
גוף ראשון ניטרלי נותן גם פתרונות ל'אני מאשר/ת' המשפטי:
קראתי ואישרתי את [התקנון, תנאי השימוש]
קראתי את [התקנון, התנאים] והוא מקובל עליי
מקובל עליי ש-
הסכמתי ל-
הסכמתי ש-
אשמח לקבל...
אני רוצה
כן, אני מרשה ש-
כן, אני מרשה ל-
4. אם אי אפשר, נשתמש באחת הדרכים האלה:
שם פעולה (כניסה, הרשמה, להגשת בקשה, להצטרפות, שמירה, שליחה)
שם הפועל (להמשיך, להתחיל, להירשם, לקרוא עוד)
שינוי הניסוח (שלח/שלחי > יש לשלוח)
דוגמאות לשם פעולה >
ודוגמה לשינוי הניסוח כדי להתחמק מהבעיה >
5. עדיפות אחרונה, רק בלית ברירה: לשון רבים זכר
בשימוש זה אפשר לכתוב בפעם הראשונה בזכר ובנקבה ואז להמשיך בזכר.
למשל:
לכתוב 'ברוכים הבאים והבאות', או 'אתם מוזמנים ומוזמנות ל-'
ואז להמשיך ברבים זכר.
בעיה לא פתורה: גוף שלישי יחיד
אין עדיין פתרון מגדרי להתייחסות לגורם שלישי.
למשל:
זכאות למטפל ישראלי
אישור רופא
שם הילד
מספר זהות של בעל הרכב
או התייחסות לאדם ספציפי (למשל מורשה) שאין לנו מידע מגדרי לגביו
כתיבה בלשון נקבה בלבד לא נהוגה עדיין, לצערנו, ולכן עלולה להעלות שאלות וליצור אי-בהירות.
לפעמים אפשר לעשות תעלולים בטקסט ולהתגבר על זה >
ולפעמים אי אפשר.
במקרים כאלה, דרך אפשרית להראות מודעות לבעיה, גם אם לא לפתור אותה, היא להכפיל את המילה בפעם הראשונה שהיא מופיעה, אפילו בכותרת, ורק אחר כך לעבור ללשון זכר.
למשל:
הרשמת ילד או ילדה לשנה"ל תשפ"א
שם הילד:
זכאות למטפל או למטפלת ישראלים
למטפל ישראלי זכאים רק מי ש...
דוגמה נוספת >
ולפעמים אין ברירה וחייבים לוכסן.
במקרה כזה יש להכפיל את המילים כדי שיהיה נגיש לקוראי מסך:
מקצועות שיש בהם רוב נשי
נקפיד להכפיל ולכתוב בזכר ובנקבה בכל מקום שאפשר:
מורות ומורים
אחיות ואחים
עוזרות ועוזרי בית
נשתדל מאוד שלא נכתוב אותם בלשון נקבה בלבד, כדי שלא לקבע את חלוקת התפקידים המגדרית.
מקורות להרחבה: