מילים לבדן לא יספיקו
לא משנה כמה יפה נכתוב,
אי אפשר לתת הרגשה שאכפת לנו
אם אין מאחורה רצון טוב אמיתי.
אז איך לכתוב באנושיות ועם רצון טוב?
קודם כל – להיות אנושיים ולבוא ברצון טוב
כשיש אנושיות ורצון טוב >
משתמשים מרגישים שרואים אותם
המשתמשים מתקבלים בסבר פנים יפות
מתנהלת בינם לבין המוצר שיחה מזמינה ונעימה, מהשנייה הראשונה ועד ברכת הפרידה
מהשיחה ברור שיש כאן אנשים שמבינים אותם ושאכפת להם
בתהליך נוצר גם קשר אנושי (connection) בסיסי, לא רק טכני
כשאין אנושיות ורצון טוב >
יש ניכור, תסכול וטינה
‐ "מה כבר ביקשתי, אדם לשוחח איתו, יחס אישי, שמישהו יקשיב שנייה"
‐ "אף אחד שם לא באמת רואה אותי, אין עם מי לדבר"
‐ "זה בכלל לא מזיז להם, פשוט מנותקים"
‐ "זאת מערכת קרה ואטומה שלא מסוגלת לראות את הפרט"
‐ "לי זה יכול לשנות את החיים, ואותם זה בכלל לא מעניין"
‐ "זה סתם מחשב, אם אגש לשם בטוח אצליח לשכנע אותם"
מה משתמשים מרגישים כשיש אנושיות ורצון טוב
-
רואים אותי
-
אני לא לבד בזה
-
הבינו אותי, זה בטיפול
-
מנסים לעזור לי
-
הם דווקא נחמדים :)
כללים לכתיבה באנושיות וברצון טוב
עקרונות, טיפים ודוגמאות
לחיצה על כל כלל תפתח הסבר + דוגמאות אמיתיות